מה קדם למה? הכתב למפה או המפה לכתב?

מפות הן, ככל הנראה, מצורות העברת הידע הקדומות ביותר.

למעשה המיפוי מקדים את הכתב בכמה אלפי שנים לפחות.

חוקרים סבורים כי המפות הראשונות שורטטו על גבי החול על מנת להעביר דרך, כיוון ומטרה. ישנם חוקרים שסבורים שגם חלק מציורי הקיר במערות הן סוג של מיפוי של שדות הציד ואחרים מזהים בשרטוטים שונים מפות כוכבים כבר מלפני כ-25,000 שנה.

מפת צ'טלהויוק (אנטוליה, טורקיה) המתארכת סכמה של האזור מתוארכת ל-6,200 לפנה"ס.

למעשה גם ביום יום שלנו אנחנו יכולים לקבל אינדיקציה לכך.

ילדים מצליחים לצייר ולקרוא מפה (פשוטה, כמובן, מסוג של "חפש את המטמון") כבר בגילאי 3 בערך, לפחות שנתיים לפני שיצליחו לקרוא ולכתוב ובמרבית המקרים אף לזהות אותיות.

הצורך לצייר מפות הוא צורך משולב הן של התמצאות במרחב (היכן הבאר, היכן שדות הציד וכד'), כלי יעיל להעברת ידע מאדם לאדם וגם דרך לספר סיפור ולתאר את העולם הסובב.

מפות בכלל, ומפות עתיקות בפרט, לא מהוות רק תיאור גיאוגרפי מדוייק של פני השטח. אחד התפקידים החשובים של מפות עתיקות היה גם להעביר ידע: היסטורי, מיתולוגי, דתי ועוד באופן גרפי ונגיש. בשל כך ניתן למצוא במפות רבות (ובפרט של ארץ ישראל) תיאורים היסטוריים ותנ"כיים שמשולבים במפה.