אז כמה בתי מקדש היו?
בדרך כלל נהוג לחלק את תקופת בתי המקדש לבית ראשון ובית שני ואת הציפייה לבנייתו (או הופעתו) של בית המשפט בימינו ל"בית המקדש השלישי". אבל אפשר לשאול גם כמה בתי מקדש היו – קרי: כמה מבנים שונים ונפרדים עמדו על הר הבית ושימשו כבית המקדש היהודי. האם בנין שנהרס ונבנה מחדש הוא אותו ה"בית" או…
קרא עודהעברית ככלי תאולוגי, מוסרי ופוליטי בקרב הנוצרים
לאורך הדורות אנשי דת ומשכילים נוצרים ידעו עברית, קראו עברית והכירו את "ארון הספרים היהודי" בשפת המקור שלו היטב ואף הסתמכו עליו אם בפולמוסים הדתיים ואם במחקריהם ואולם ידע זה היה ידע של "יודעי ח"ן" בלבד וניתן להמשילו למספר יודעי כתב החרטומים כיום. הנוצרים בימי הביניים קיבלו את היות העברית "השפה הראשונית" או "העילאית" והסתמכו…
קרא עודהשפה העברית מראשיתה ועד המאה ה-18
השפה העברית עלתה על במת העולם, ככל הנראה, באלף השני לפנה"ס כדיאלקט שאפיין את תושבי ארץ ישראל. העברית מאופיינת כדיאלקט שכן כמה משפות האזור, וביניהן הפיניקית, הינן שפות אחיות לה וקיימים יחסי גומלין, במילים, דקדוק וכתיבה, בין שפות האזור. ככל הנראה מדובר בשפה המדוברת כיום העתיקה ביותר בעולם וייחודה שעל אף גלגוליה השונים לאורך כ-4,000…
קרא עוד"תחיית השפה העברית" – מ"המאסף" ועד אליעזר בן יהודה
השפה העברית מעולם לא "מתה". אומנם, מאז המאה השנייה לספירה לערך לא שימשה השפה העברית כשפת אם או "שפת הדיבור הרווח" אולם השפה העברית המשיכה לשמש במשך כל הדורות הן בשפת הקודש (תפילה, קריאה בתורה, לימודי דת וכד'), הן במסגרת השו"ת (ספרות רבנית שריכזה 'שאלות ותשובות') שהתפתח לאורך השנים ובעיקר כ"לינגואה פרנקה" בין יהודים ממדינות…
קרא עודהעברית – השפה שמעולם לא מתה
אחד הנרטיבים שמלווים אותנו הוא תחיית השפה העברית כשפה חיה ומתחדשת אך נראה שאנו הולכים שבי אחר הנרטיב של החייאת השפה העברית כמהלך יחיד של אליעזר בן-יהודה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אך האם באמת הייתה השפה העברית "מתה" או "מנוונת" בין המאה השנייה לספירה ועד שלהי המאה ה-19 למשך 1,700 שנה? האם זכתה…
קרא עודהכחשת קיום בית-המקדש בהר הבית
לאורך ההיסטוריה נהגו עמים שונים בזמנים שונים לשכתב את ההיסטוריה לנוחותם, או לרעת אוייביהם, כאשר חלק מעיוותים אלו הפכו ברבות הימים ל"עובדות" היסטוריות של ממש. רק לאחר השואה, ומבלי להשוות אותה לכל אירוע אחר, לפניה או אחריה, התחיל העולם להבין את הסכנה הרבה שבשכתוב ההיסטוריה כאשר הכחשת השואה הפכה להיות עבירה פלילית במדינות מסויימות (ביניהן…
קרא עודמפת פויטינגר (המאה ה- 4-5 לספירה)
מפת פויטינגר: האימפריה הרומית התבססה על מערכת דרכים שנועדה להעביר הודעות, מיסים וכוחות – או במילים אחרות: שליטה! לרומאים היה חשוב לגעת כמה זמן ייקח להם להגיע ממקום למקום ואיך להגיע לשם. בראשית המאה ה-4 לספירה או תחילת המאה ה-5 משורטטת מפה רשמית של האימפריה (על יסוד מפת תלמי) ומתארת את רשת "שירות הבלדרים" (Cursus…
קרא עודשימור שמות המקומות בישראל לאורך הדורות
אחד הקשיים בזיהוי אתרים היסטוריים אינו רק היעלמותם תחת הררי חול ואבק והפיכתם לתילים אלא גם החלפת השלטון – ואיתו התרבות, השפה ושמות המקומות. על פי רוב עם כיבוש חבל ארץ החליפו השליטים החדשים את שמות המקומות לשמות התואמים את שפתם ותרבותם. קונסטנטינופול הפכה לאיסטנבול. לוטטיה הרומית הפכה ברבות הימים להיות פריז. סנקט פטרבורג שינתה…
קרא עודבר כוכבא והאריה – כמה שקל ליצור "היסטוריה" מומצאת – אפילו בטעות
האם ה"עובדות" שאנחנו מקבלים כ"היסטוריה" הן תמיד כאלו או שמא חלק מה"היסטוריה" שלנו אינה אמת כלל וכלל? ואם היא מומצאת – מי המציא אותה? ולמה? ליוליוס קיסר מיוחסת האמרה ש"ההיסטוריה נכתבה על ידי המנצחים" אשר מרמזת על הטיה של ההיסטוריה. אז אומנם היסטוריה, וספרי היסטוריה, שונו במהלך התקופות על מנת לשאת חן בעיני השליט (או…
קרא עודמפלצות ים במפות ארץ ישראל
איך הגיעו מפלצות ים למפות של ארץ ישראל בכלל, בתקופת הדפוס בפרט ובמפות שפורסמו בתוך ספרי דת (נוצריים) על אחת כמה וכמה? מפלצות בכלל, ומפלצות ים בפרט, היו חלק מעובדת טבע עד המאה ה-20 (ולמעשה עבור רבים באוכלוסיה עד היום). למעשה עד היום חלק מהיצורים שאנו מוצאים במעמקי הים יכולים בקלות להיחשב ל"מפלצות" והתקלות מעת…
קרא עוד