אז כמה בתי מקדש היו?

בדרך כלל נהוג לחלק את תקופת בתי המקדש לבית ראשון ובית שני ואת הציפייה לבנייתו (או הופעתו) של בית המשפט בימינו ל"בית המקדש השלישי".

אבל אפשר לשאול גם כמה בתי מקדש היום – קרי: כמה מבנים שונים ונפרדים עמדו על הר הבית ושימשו כבית המקדש היהודי.

 

בית המקדש הראשון – מקדש שלמה:

ההכנות להקמת בית מקדש החלו כבר על ידי דוד המלך, שאומנם היה מנוע מהקמת המקדש בעצמו בהוראת נתן הנביא, אשר רכש את גורן ארוונה היבוסי (" ... ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ל[השם] אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ... " שמואל ב', כד, 24) והקים בו את המזבח (" ... ויבן שם דוד מזבח ל[השם] ויעל עלות ושלמים ... " שמואל ב', כד, 25) שמהווה למעשה את עיקר העבודה בבית המקדש.

גם בספר שמואל ב' וגם בספר דברי הימים א' מתואר שכבר בתקופת דוד המלך החל דוד לאסוף את החומרים הדרושים לבניית בית המקדש.

את בית המקדש הראשון הקים שלמה המלך בשנת 832 לפנה"ס כשהוא עומד על הר המוריה.

בית המקדש הראשון עמד על כנו עד לחורבנו על ידי נבוזראדן, שר הצבא של נבוכדנאצר מלך בבל, בשנת 586 לפנה"ס.

סך הכל עמד בית המקדש הראשון, ללא שינויים מהותיים ככל הידוע לנו מהמקורות, כ-410 שנים.

לאחר חורבן בית המקדש הראשון יצאה הנהגת העם לגלות בבל.

 

בית המקדש השני – מקדש שבי בבל:

כ-50 לאחר חורבן בית המקדש, בשנת 538  לפנה"ס, הורשו יהודי בבל לחזור לארץ ישראל מכוח הצהרת כורש וכ-42,000 איש (ככל הנראה מדלת העם שבבבל) אכן חוזרים לארץ ישראל ולירושלים.

בהובלת יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וזרובבל בן שאלתיאל (נצר לבית דוד) החלה בניית בית המקדש השני.

בניית בית המקדש נתקלה בבעיות מנהליות ובהתנגדות העם שישב בארץ כאשר קודם להשלמת בניית המבנה עצמו מוקם המזבח וחוזרת עבודת הקורבנות.

רק לאחר התערבות דריווש מלך פרס, מושלמת בניית בית המקדש השני, בשנת 516 לפנה"ס לערך (כ-70 שנה לאחר חורבנו), ואולם מקדש שבי ציון לא היה גדול או מפואר כמקדש שלמה ואף נחשב למאכזב ופשוט למראה. כך ולמשל מתואר בספר עזרא שכאשר ראו בני הדור הקודם, הזקנים שהכירו את מקדש שלמה, את המקדש החדש, הם פרצו בבכי (" ... רבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ... " עזרא, ג', י"ב) בשל הפער בין הפאר של מקדש שלמה והפשטות של המקדש החדש עד כדי שקול הבכי גבר על קולות השמחה בחנוכת המקדש (" ... ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם ... " עזרא, ג', י"ג).

 

בית המקדש השני – בית המקדש ההלניסטי (השלישי):

לכאורה בית מקדש זה עמד על כנו ובצורתו עד לתקופת הורדוס ואולם תיאור בית-המקדש בתקופה ההלניסטית מלמד על בית מקדש גדול, הכולל אספקת מים סדירה ומבנה מפואר.

ספר בן סירא (אחד מהספרים החיצוניים) מספר ששמעון הכהן (שמעון הצדיק) חיזק והרחיב את בית המקדש, בסביבות 280 לפנה"ס לערך, כך שלפי תיאורו מדובר למעשה בבניה מחדש, מהיסודות, של ההיכל (" ... אשר בדורו נפקד הבית, ובימיו חזק היכל ... " ספר בן סירא, נ', ב').

עדות לכך ניתן למצוא בהשוואה בין שמעון הכהן לבנאי בית-המקדש השני של שבי ציון, יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל, וניתן ללמוד גם מהשוואה זו על היקף העבודות והשינויים שבוצעו בתקופה ההלניסטית.

 

בית המקדש השני – מקדש הורדוס (הרביעי):

קשה מאוד לקשור בין בית המקדש שקדם למקדש הורדוס לזה שהורדוס הקים (והוחרב על ידי טיטוס).

הורדוס, גם כדי "להוכיח עצמו" כמלך היהודים וגם בהיותו אחד מגדולי בנאי ארץ ישראל (אם לא הגדול שבהם) מרחיב את הר הבית ובונה בית מפואר עליו כתבו חז"ל " מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו ".

תחילת העבודה מתוארכת לשנת 22 לפנה"ס לערך כאשר הורדוס מבקש להרחיב את רחבת בית-המקדש ולבנות בית גדול ומפואר.

על פי המתואר בספרו של יוסף בן-מתתיהו  (יוספוס פלאוויוס) כאשר הורדוס הודיע על כוונתו לבניית בית המקדש החדש חששו ראשי הקהילה היהודית כי מדובר בתכסיס על מנת להרוס את בית-המקדש או לטמא אותו. משכך הורדוס התחייב כי קודם יקים את המקדש החדש ורק לאחר מכן ייהרס המבנה הקודם.

בניית בית המקדש של הורדוס ערכה כ-9 שנים (למרות שיש ויכוח בין החוקרים לגבי המועד המדויק ואף נמצאו ממצאים שמעידים שהבנייה המשיכה גם לאחר מותו של הורדוס – ראו לדוגמא כאן) ובוצעה על ידי כ-10,000 פועלים, ביניהם כ-1,000 כוהנים אשר הוכשרו כבנאים לביצוע העבודות במתחם הקדוש.

הורדוס פעל להרחבת רחבת בית המקדש והגדלתה על ידי בניית קירות תומכים אשר תומכים הן בפסגת הר המוריה והן בגבעה שלדרומו (כאשר קיר התמך המערבי הינו הכותל המערבי המוכר לנו עד היום) ומקים רחבה מוגבהת. כך הוגדל מתחתם בית המקדש מכ-500X500 אמה (כ-250X250 מטר) לגודל המוכר לנו כיום.

בין הקירות התומכים נמנו קשתות אשר נושאות את הרחבה עצמה. בדרך זו הוגדל מתחם הר הבית מהר המוריה גם לשטח שמסביבו בעיקר בחלקיו הצפוניים והדרומיים ובמקצת בחלקו המערבי.

 

בית המקדש השלישי – בית המקדש של של יוליאנוס (החמישי):

בשנת 361 (לאחר 31 שנים של אימפריה רומית נוצרית מאז הקיסר קונסטנטינוס) עלה לשלטון ברומא הקיסר יוליאנס שידוע גם כ"יוליאנוס הכופר".

יוליאנוס היה במהותו הלניסטי וביקש להחזיר את ההלניזם לשליטה באימפריה הרומית על פני הנצרות.

למרות שחיבה רבה ליהדות לא היתה ליוליאנוס (ובכתביו הוא אף גינה את היהדות) הרי ששנאתו לנצרות היתה גדולה אף מזו.

הוא נפגש עם מנהיגי היהודים באנטיוכיה ב-19 ביולי 362 וחקר מדוע אינם מקריבים קורבנות לאלוהיהם. לאור תשובתם כי אינם יכולים להקריב אלא בבית המקדש שחרב מורה יוליאנוס ליהודים " לחזור למולדתם ולהקים מחדש את המקדש ולחדש את השלטון כדרך אבותיהם " כאשר יוליאנוס אף מתחייב לסייע בהשגת חומרי הגלם.

הקמת בית המקדש וחידוש הקורבנות הינה חלק מהתפיסה הלניסטית של יוליאנוס אבל נראה שנועדה גם להתנצחות עם הנצרות והוכחה כי הברית עם היהודים לא פסקה בישו.

בהתאם להכרזת יוליאנוס מתקבצים יהודים מהתפוצות בירושלים החל מסתיו 362 ועד אביב 363 ובמרץ 363 אף מודיע יוליאנוס ליהודי בבל (ערב מלחמתו בפרסים) כי " אני מקומם בכל המרץ את המקדש החדש לאל העליון ".

הסברה המקובלת היא שאת אבן הפינה למקדש החדש הניחו בל"ג בעומר 363 (18 במאי של אותה שנה)  בדומה לבתי המקדש הראשונים (מקדש שלמה ומקדש שבי ציון) שבנייתם גם היא החלה בחודר אייר.

ישנם מקורות שונים לגבי הפסקת העבודות הפתאומית אך רובם מצביעים על שריפה, התפוצצות ורעידת אדמה שאירעו עם התחלת הקמת המקדש אשר הביאו להפסקת העבודות בו. אכן ידוע של"ג בעומר של 363 התרחשה רעידת אדמה באזור ירושלים אשר יכולה להסביר את הפסקת העבודה מחד והאגדות הקשורות והפסקת בניית בית המקדש מאידך.

מכאן או מכאן ב-26 ביוני 363 מת יוליאנוס בקרס עם הפרסים. יורשו, יוביאנוס, היה נוצרי אשר החזיר את מעמדה של הנצרות לאימפריה הרומית ובכך בא הקץ על הקמתו מחדש של בית המקדש וחידוש הקורבנות.

 

לסיכום:

מספר מבנים, שונים בצורתם, גודלם ופארם, זכו לעמוד על הר הבית ולהיקרא בית המקדש.

מקדש שלמה שעמד כ-410 שנים ונחרב על ידי הבבלים

מקדש שבי ציון שעמד כ-236 שנים והוחלף על ידי המקדש ההלניסטי שנבנה בראשותו של שמעות הצדיק.

המקדש ההלניסטי שעמד על כנו עד לבניית מקדש הורדוס כ-234 שנים

מקדש הורדוס שעמד על כנו כ-90 שנה עד להחרבתו על-ידי הרומאים בשנת 70.

תחילת בנייתו של בית המקדש בהוראת הקיסר יוליאנוס – מיזם שנקטע באיבו.

חשוב לציין עם זאת שההתייחסות לשלושת המבנים שקיימו את בית-המקדש השני כאחד נובעת מהעובדה שלאורך כל התקופה (למעט בשנות מרד החשמונאים) לא פסקה עבודתה הקורבנות ולמעשה גם כאשר הרסו ובנו את בית-המקדש עצמו מחדש לא פגעו במזבח עצמו ולא הופסקה העבודה.

משכך ההתייחסות לשלושת המבנים, שהתקיימו ברצף אחד מהקמת המזבח על ידי שבי ציון ועד לחורבן הבית על-ידי טיטוס, כ"בית המקדש השני" הינה התייחסות נכונה.

השאר תגובה