1930 המבטא העברי – זאב ז'בוטינסקי
בשנת 1930 פרסם זאב ז'בוטינסקי חוברת קצרה (הרחבה של מאמר קצר שפרסם כבר בשנת 1918) אודות המבטא העברי כפי שהוא צריך/ ראוי להיות. במאמרו מנתח ז'בוטינסקי את המבטא שצריך לנהוג בעברית המתחדשת ומנתח את העיצורים והתנועות אחד לאחד תוך שהוא שואף להתוות את דרך ההגייה הנכונה בכללותה ואף אות אות והברה הברה. את הפתיחה למחקרו…
קרא עודהעברית ככלי תאולוגי, מוסרי ופוליטי בקרב הנוצרים
לאורך הדורות אנשי דת ומשכילים נוצרים ידעו עברית, קראו עברית והכירו את "ארון הספרים היהודי" בשפת המקור שלו היטב ואף הסתמכו עליו אם בפולמוסים הדתיים ואם במחקריהם ואולם ידע זה היה ידע של "יודעי ח"ן" בלבד וניתן להמשילו למספר יודעי כתב החרטומים כיום. הנוצרים בימי הביניים קיבלו את היות העברית "השפה הראשונית" או "העילאית" והסתמכו…
קרא עודהשפה העברית מראשיתה ועד המאה ה-18
השפה העברית עלתה על במת העולם, ככל הנראה, באלף השני לפנה"ס כדיאלקט שאפיין את תושבי ארץ ישראל. העברית מאופיינת כדיאלקט שכן כמה משפות האזור, וביניהן הפיניקית, הינן שפות אחיות לה וקיימים יחסי גומלין, במילים, דקדוק וכתיבה, בין שפות האזור. ככל הנראה מדובר בשפה המדוברת כיום העתיקה ביותר בעולם וייחודה שעל אף גלגוליה השונים לאורך כ-4,000…
קרא עוד"תחיית השפה העברית" – מ"המאסף" ועד אליעזר בן יהודה
השפה העברית מעולם לא "מתה". אומנם, מאז המאה השנייה לספירה לערך לא שימשה השפה העברית כשפת אם או "שפת הדיבור הרווח" אולם השפה העברית המשיכה לשמש במשך כל הדורות הן בשפת הקודש (תפילה, קריאה בתורה, לימודי דת וכד'), הן במסגרת השו"ת (ספרות רבנית שריכזה 'שאלות ותשובות') שהתפתח לאורך השנים ובעיקר כ"לינגואה פרנקה" בין יהודים ממדינות…
קרא עודהעברית – השפה שמעולם לא מתה
אחד הנרטיבים שמלווים אותנו הוא תחיית השפה העברית כשפה חיה ומתחדשת אך נראה שאנו הולכים שבי אחר הנרטיב של החייאת השפה העברית כמהלך יחיד של אליעזר בן-יהודה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אך האם באמת הייתה השפה העברית "מתה" או "מנוונת" בין המאה השנייה לספירה ועד שלהי המאה ה-19 למשך 1,700 שנה? האם זכתה…
קרא עוד