1921 מאורעות תרפ"א בראי עיתון התקופה "דואר היום"
"מאורעות תרפ"א" היו אירועי דמים של ערבים כנגד יהודים אשר החלו ביפו ב-1 במאי 1921 (כ"ג בניסן תרפ"א שהיה יום ראשון) והתפשטו משם למקומות נוספים בארץ ישראל. ביום השני לפרעות, 2 במאי 1921, נרצחו הסופר י.ח. ברנר וחבריו. "דואר היום" היה עיתון יומי עברי שהוקם על ידי איתמר בן-אב"י (בנו של אליעזר בן יהודה) ובעריכתו.…
קרא עוד1936 חולדה אדלמן – מראשונות עורכות הדין בארץ ישראל
למרות שמראשית היישוב העברי בארץ ישראל נהנו נשים משוויון זכויות (יחסי לתקופתו) הרי שעורכות-דין לא היו בארץ ישראל עד לשנת 1930 ועד קום המדינה מונו רק 49 עורכות דין בישראל (כ-7% מכלל עורכי-הדין המורשים בישראל באותה עת) ביניהן מרים בן-פורת ושושנה נתניהו (שתי השופטות הראשונות שמונו לבית המשפט העליון של מדינת ישראל). אחת מאותן פורצות…
קרא עודתעודת עליה 1925
לעולים לארץ ישראל הונפקה תעודה עליה כחולה שכללה הן את פרטיהן האישיים והן הוראות שונות לקראת הגעתם לישראל. העולה היה משה קדרנובסקי שהגיע לארץ מברלין בשנת 1925 (במסגרת העליה הרביעית). בכריכה הפנימית של תעודת העליה צוין במפורש: אזהרה העולה הנוסע בלי תעודה כזאת לא יקבל שום סיוע חמרי או מוסרי מהמוסדות הציוניים בארץ-ישראל ובגולה.…
קרא עודהחוקה שכמעט היתה לישראל
בעת הכרזת העצמאות כוונת מייסדי המדינה היתה שמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה חוקתית ואף נקבע שתפקידה של האספה המכוננת הינו לכונן חוקה עד ליום 1 באוקטובר 1948 (5.5 חודשים לאחר הכרזת המדינה): " … אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של…
קרא עודהסכם הר הצופים – מרכז ההסברה של מפא"י 1958
במלחמת העצמאות נותק הר הצופים מהרצף הטריטוריאלי שבשליטת מדינת ישראל והפך למובלעת. ב-7 ביולי 1948, יום לפני סיום ההפוגה הראשונה בקרבות, נכנס לתוקפו הסכם הר הצופים עליו חתמו המפקדים הצבאיים של ישראל וירדן בתיווך האו"ם. הסכם זה, אשר הופר על ידי שני הצדדים, היה בתוקפו עד מלחמת ששת-הימים. בינואר 1958 פרסמה מחלקת ההסברה של מפלגת…
קרא עודעצומת היישוב – 1942
מאבק הבריטים כנגד הצלת יהודי אירופה מאימת הנאצים וההעפלה היה עיקש וללא רחם. שנים לפני פרשת 'אקסודוס' המפורסמת שזכתה לפרסום כבר בתקופתה בכל העולם 3 פרשות אחרות הסעירו את היישוב. הועד הלאומי לכנסת ישראל בא"י עצומת הישוב אנו קוראים לעם בריטניה, לנבחריו ולממשלתו: הבו מפלט לנודדי ישראל ולפליטיו בביתם הלאומי ובמולדתם. אל יהי גורל הבורחים…
קרא עודעלון מד"א בירושלים לעקרת הבית – 1949
כשנה לאחר תום קרבות מלחמת העצמאות בירושלים מוציא מגן דוד אדום בירושלים עלון הסבר והיערכות לאזרחים. בעלות מספר 1 ניתנו מספר עצות לעקרת הבית הירושלמית של אותם הזמנים. מגן דוד אדום ירושלים המשרד: טלפון: 5251, ת.ד. 5 – בנק הדם, טלפון 4461 לתושבי ירושלים! מגן דוד אדום בירושלים, עקב הנסיון בפעולותיו במשך התקופה האחרונה, מצא…
קרא עודמחפשים כסף לכבישים 3 שבועות לפני הכרזת העצמאות
שלושה שבועות לפני ההכרזה על הקמת המדינה ובעיצומה של המלחמה ושגרת החיים נמשכה כסדרה. הצורך בסלילת כבישים, ובפרט באותה העת, דוחק ותקציב לעבודות אין. הסתדרות הפועלים החקלאים בהסתדרות הכללית קידמה פתרון. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל הסתדרות הפועלים החקלאים תל=אביב, רחוב אלנבי 126, טלפון 4361-2-9 ט'ז בניסן תש"ח 25.4.48 לכבוד מגבית ההתגיסות וההצלה, תל-אביב.…
קרא עודהועדה לעזרת משפחות העצורים העבריים
הקושי העצום עבור משפחות לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י היה נדבך מרכזי בפעילות המחתרות. המכתב הבא אינו נושא תאריך או את שם הנמען (אשר נחתכו ממנו) ואולם לפי תוכנו ניתן למקמו בתקופה שבין אוקטובר 1944 ועד אוקטובר 1947 (השנים בהן מחנה המעצר סמבל שליד בירת אריתריאה היה פעיל ועד להפסקת פעילות הוועדה בהתאם להסכמות שהושגו גם…
קרא עודאכיפת גביית "תרומת המיל" בבתי הקולנוע של רמת-גן – 1946
ב-1 בינואר 1946 נזף ראש מועצת רמת-גן (שעוד לא הפכה לעיר), קריניצי, בבתי הקולנוע שבעיר על שאינם מפרישים את "תרומת המיל". "תרומת המיל" הינה אחת מה"תרומות" לקרן הקיימת לישראל (ולמעשה מס וולונטרי) שהיו נהוגות בישוב העברי על מנת לממן את פעילותה. אומנם היה מדובר במס וולונטרי (למעט חריגים כדוגמת "מס המיל" שנגבה על כרטיסי קולנוע…
קרא עוד