1950 מדריך הר הבית – המועצה המוסלמית העליונה
החל משנות ה-20 של המאה ה-20 החלה המועצה המוסלמית העליונה (The Supreme Muslim Council) לפרסם חוברות מידע, אשר היו גם כרטיס הכניסה, למבקרים בהר הבית.
חוברות אלו פורסמו באנגלית, צרפתית וגרמנית וסקרו את האתרים השונים שבהר הבית וההיסטוריה שלו, בעיקר המוסלמית. החוברת היתה מורכבת מדפי מלל מודפסים על גבי נייר רגיל וצילומים שהודפסו על נייר דפוס (באיכות צילומית נמוכה) אשר חוברו יחדיו ונכרכו.
החוברת המובאת כאן יצאה בשנת 1950, לאחר הקמת מדינת ישראל, בשפה האנגלית.
בעמוד 3 לסקירה היסטורית של הר הבית נכתב כך:
Its identity with the site of Solomon’s Temple is beyond dispute. This, too, is the spot, according to the universal belief, on which “David built there an altar unto the Lord, and offered burnt offerings and peace offerings”. (1) 2 Samuel XXIV, 25
זיהוי [הר הבית] כאתר בית-המקדש של שלמה הינו מעבר לכל מחלוקת. זהו גם המקום, לפי האמונה האוניברסלית, שבו " ויבן שם דוד מזבח ל[השם], ויעל עולות ושלמים" (שמואל ב', כד, 25).
בפרק האחרון לחוברת, הדן בחללים התת-קרקעיים שבהר הבית, נכתב:
In the west wall of the chamber, a door opens into a staircase descending to Solomon’s Stables. This is a vast subterranean chamber, of roughly rectangular shape, of which the chief feature is the imposing size of the piers. Of these, there are fifteen rows of varying size and height supporting the vaults on which rests the roof. Little is known for certain of the early history of the chamber itself. It dates probably as far back as the construction of Solomon’s Temple. According to Josephus, it was in existence and was used as a place of refuge by the Jews at the time of the conquest of Jerusalem by Titus in the year 70 A.D.
בקיר המערבי של החדר, נפתחת דלת אל גרם מדרגות המוביל אל אורוות שלמה. זהו תא תת-קרקעי עצום, בעל צורה מלבנית בערך, אשר התכונה העיקרית היא הגודל המרשים של המזחים. מבין אלה, יש חמש עשרה שורות בגודל משתנה וגובה תומך בקמרונות שעליו מונח הגג. מעט ידוע בוודאות של ההיסטוריה המוקדמת של החלל עצמו. הוא, ככל הנראה, מתוארך עד לימי בניית בית-המשקד על ידי שלמה. על פי יוספוס, הוא היה קיים ושימש כמקום מקלט ליהודים בזמן כיבוש ירושלים על ידי טיטוס בשנת 70.
האמת ההיסטורית ומיקומו של בית-המקדש, גם הראשון, על הר הבית, לא הוכחשו באותה העת על ידי המועצה המוסלמית העליונה (דבר שלמרבה הצער השתנה לאחר כמה שנים עת החלה מגמת ה"פייק היסטורי" לתפוס מקום).
הדואליות של קדושת המקום לשתי הדתות היתה הנורמה השלטת, המכבדת והנכונה שליוותה את האיסלם מאז היווסדו ועד לפני כמה עשורים והשתקפה בבירור גם בפרסומים הרשמיים.
לעיון בחוברת במלואה:
הטקסט המלא של החוברת:
מצורף הטקסט המלא לפי עמודים (לנוחותכם - מספרי העמודים לפי מקומם בחוברת ולא לפי מספורם).
תשומת לבכם כי בהמרת החוברת לטקסט עדיין יכול ונפלו טעויות וככל שתמצאו כאלו נשמח אם תיידעו אותנו ונתקן.
