אחד הנרטיבים שמלווים אותנו הוא תחיית השפה העברית כשפה חיה ומתחדשת אך נראה שאנו הולכים שבי אחר הנרטיב של החייאת השפה העברית כמהלך יחיד של אליעזר בן-יהודה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
- אך האם באמת הייתה השפה העברית "מתה" או "מנוונת" בין המאה השנייה לספירה ועד שלהי המאה ה-19 למשך 1,700 שנה?
- האם זכתה השפה העברית עוד קודם לתנועת ההשכלה היהודית לעדנה דווקא בקרב הנוצרים אשר ראו בה מנוף לתזות פוליטיות, מוסריות ודתיות נוצריות?
- מתי החלה באמת תחיית השפה העברית בקרב תנועת ההשכלה היהודית?
- מי חידש יותר מילים בשפה העברית - רש"י או בן-יהודה וביאליק?
מאמר בשלושה חלקים אשר יסקור ויחלק את הדיון לשלוש תקופות ותפיסות: