החוקה שכמעט היתה לישראל

בעת הכרזת העצמאות כוונת מייסדי המדינה היתה שמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה חוקתית ואף נקבע שתפקידה של האספה המכוננת הינו לכונן חוקה עד ליום 1 באוקטובר 1948 (5.5 חודשים לאחר הכרזת המדינה):

" ... אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת  השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל. .. ".

במועצת המדינה הזמנית הוקמה ועדת חוקה בראשות ח"כ זרח ורהפטיג שתפקידה היה לנסח את החוקה.

הסיפור המקובל והידוע הינו שהוועדה לא הצליחה להסכים על נושאים רבים ויסודיים ולבסוף לאחר כשנתיים התקבלה פשרת הררי, אותה הציע חבר הכנסת יזהר הררי, ביום 13 ביוני 1950 לפיה הכנסת הטילה על וועדת החוקה, חוק ומשפט להכין את החוקה פרקים פרקים, בחוקי יסוד עצמאיים שלימים יתקבצו כולם לכדי חוקה אחידה. הצעה זו, אגב, עברה בכנסת ברוב של 50 נגד 38.

הסיפור הפחות מוכר הוא שהיתה טיוטת חוקה, מנומקת ומוסברת, שעמדה בפני וועדת החוקה, נערכו עליה דיונים והיא בשלה לכדי הצעת חוקה של ממש שאף פורסמה ברבים על ידי הממשלה הזמנית.

כשבוע לאחר כ"ט בנובמבר (ב-8 בדצמבר 1947) פנתה הנהלת הסוכנות היהודית לד"ר יהודה פנחס כהן, שהיה מזכיר המחלקה המדינית של הנהלת הסוכנות היהודית, על מנת שיחל להכין חוקה למדינה שבדרך.

לאחר הקמת המדינה שימש ד"ר כהן כיועץ המדיני של שר החוץ וטיוטת החוקה שניסח, בסיוע רבים אחרים, עמדה בפני הוועדה לדיוניה ולאחר שהוכנסו בהצעה זו שינויים ותיקונים כפי שביקשה ועדת החוקה זו פורסמה על ידי המדפיס הממשלתי.

אומנם בדברי פרסום הצעת החוקה ודברי ההסבר לה ציין ורהפטיג שמדובר בהצעת המחבר ועל דעתו בלבד ואולם ציין כי הנוסח שפורסם התקבל על ידי וועדת החוקה כבסיס לדיוניה.

ראוי לציין שמדובר בהצעת חוקה נרחבת ומתקדמת ביותר, לתקופתה ובכלל. רעיונות רבים, אשר יצוצו מחדש רק עשרות שנים מאוחר יותר בחוקי יסוד כדוגמת 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' ו'חוק יסוד: חופש העיסוק' מצאו ביטויים כבר בחוקה זו - כמוהם כעקרונות יסוד נוספים שנראים רלוונטיים גם היום.

הצעת החוקה פורסמה כהצעת חוק לכל דבר ועניין, לרבות עם דברי הסבר, ולמעשה היתה אמורה להתחיל במסלול התחיקתי. כפי שכבר ידוע לנו – מסלול זה נעצר והצעת החוקה נשכחה.

כנראה שזה לקח טוב לחיים בכלל – דברים שלא עושים בזמן פעמים רבות מידי לא נעשים לעולם!

שווה להתעכב על כמה נקודות מעניינות שנראות רלוונטיות כיום לא פחות מאז:

• נתחיל, כמובן, בהקדמה.אין ספק שאם תכתב חוקה בעתיד לא בכזה פאתוס היא תתחיל, כתיבה שכזו כיום כבר לא קיימת.
  אבל אילו היתה הצעת החוקה מתקבלת – אין לי ספק שאלו היו הופכים להיות משפטים מכוננים וחלק מנכסי צאן הברזל שלנו.
  " אנחנו, בני ישראל,
        בתתנו שבח והודיה לאל בורא עולם, שהוציאנו מעבדות לחרות והשיב אותנו אל הארץ אשר נשבע לאבותינו;
        ובזכרנו ברית ראשונים של דורות בישראל, אשר הקריבו קרבנות לאין ספר למען לא תכבה גחלת יעקב ולא תסוף שארית נחלתו;
        ובהעלותנו על לב את זכר שלומי אמוני ישראל, שרידי-עם, אשר שמרו את משמרת הישוב בארץ, ובפקדנו את מאמציהם הנעלים של חלוצי תחית הלאם;
        ובגמרנו אמר: לכונן את מדינתנו על אדני שלום וצדק כחזון נביאי ישראל, להחיות בה את קניני הרוח של מורשת אבות, לפתוח את שערי הארץ לכל יהודי הבא להתנחל בה, ולהשרות בטחון ושפע על כל השוכנים בתוכה. – קימנו וקיבלנו עלינו את דברי החקה הזאת: - "
• סעיף 5: " עברית היא שפתה הרשמית של ישראל. אפשרות נאותה תנתן לאזרחים דוברי ערבית להשתמש בלשונם, בעל-פה ובכתב, בפני הרשות המחוקקת, בתי-המשפט ומוסדות השלטון."
• סעיף 10: " העתיקות בישראל, מורשת אבות, ישמרו לדור דור על ידי המדינה, וחקים יחוקקו למען הגנתן."
  • ייקחו עוד כ-20 שנים ליישום רעיון זה, ובינתיים רבים מאוצרות התרבות הארכיאולוגיים של ישראל נעלמו בידי שודדי עתיקות ואספנים פרטיים.
• סעיף 13(5) " לא יאסר אדם לשם תשלום חוב או קיום הסכם, אלא במקרה רמאות ".
  • מאסר החייבים ילווה את ישראל, ככתם בושה, עוד עשרות שנים לאחר מכן.
• סעיף 21 " מערכת הכלכלה בישראל תשתת על יסודי הצדק החברתי. כל אזרח יהנה מחלקו הראוי בהכנסות הלאם, והמדינה תשקד על בטחונו הסוציאלי של האזרח. על המדינה לעודד את המאמץ הקואופרטיבי לכל צורותיו ".
  • ומאז ועד היום ממשיך העם לדרוש צדק חברתי ובטחון סוציאלי.
• סעיף 37 " בית הנבחרים יקב את שכר הצירים ".
  • ומאז, מעת לעת, מעלים חברי הכנסת את שכרם ומעוררים, כל פעם מחדש, את הביקורת הציבורית על כך.
• סעיף 62 " מועצת השרים תהיה מורכבת מראש-ממשלה, שרי-משרדים ושרים ללא תיק. מספר השרים לא יעלה על 15...".
  • הויכוח על מספר השרים הדרוש לניהול המדינה מלווה את ישראל מאז ועד היום ועומד במחלוקת מעת לעת.
  • המדינה הצעדיה השלטוניים הראשונים וכבר חשבו מנסחי החוקה על מינוי שרים ללא תיק. מישהו אמר ג'ובים?
• סעיף 70(ג) " בית דין גבוה, אשר לו תהיה סמכות לבדוק את תקפו של כל חק לאור העקרונות שנקבעו בחקה, ועל פי הכלל אשר פרש בסעיף 76 של החקה ".
  • למעשה ביקשו מנסחי החוקה להקים בית-משפט חוקתי, נפרד מבית המשפט העליון, אשר תפקידו להעביר ביקורת שיפוטית על חוקים.
  • ראוי לציין שבסעיף 76 הסמכות להכריז על בטלותם של חוקים ניתנה גם לבית-המשפט העליון.

מצורפת הצעת החוקה ודברי ההסבר לה כפי שפורסמו בזמנו (אני מקווה כי בקרוב ניתן יהיה להמיר את התמונות לטקסט באיכות טובה).