1930 המבטא העברי – זאב ז'בוטינסקי

בשנת 1930 פרסם זאב ז'בוטינסקי חוברת קצרה (הרחבה של מאמר קצר שפרסם כבר בשנת 1918) אודות המבטא העברי כפי שהוא צריך/ ראוי להיות. במאמרו מנתח ז'בוטינסקי את המבטא שצריך לנהוג בעברית המתחדשת ומנתח את העיצורים והתנועות אחד לאחד תוך שהוא שואף להתוות את דרך ההגייה הנכונה בכללותה ואף אות אות והברה הברה. את הפתיחה למחקרו…

קרא עוד

1725 Purim

איור של המאייר Augustin Calmet " טקסי פורים " (Plechtigheden Van Het Feest Purim) משנת 1725. קלמה (1672-1757) היה נזיר בנדיקטי צרפתי, סופר ומאייר אשר עסק רבות גם בחיי היהודים (הן בעת העתיקה והן בתקופתו), מנהגיהם ותרבותם ונראה שהיה בעל ידע אישי רב בתחום. האיור, הלקוח מקריאת המגילה בבית הכנסת, מציג את המתפללים, עזרת הנשים,…

קרא עוד

1922 ועדת החקירה לענייני השחיטה והקבורה של היהודים בארץ ישראל

לאורך כל הדרך ניסתה התנועה הציונית לקדם שלטון מרכזי יהודי בארץ-ישראל כשלב לקראת עצמאות. אחת הדוגמאות לקידום שכזה היתה "ועדת החקירה לענייני השחיטה והקבורה של עדות היהודים בארץ ישראל" אשר כונסה על ידי שלטון המנדט הבריטי, לבקשת היישוב העברי, במאי 1922 ומסרה את מסקנותיה והמלצותיה ב-18 בינואר 1923. חברי הוועדה היו מחשובי ונכבדי היישוב בכלל…

קרא עוד

1947 דרכי השמירה מפני החלירע ומכתב לגידי בפראג

פרסום קצר זה, או שמא מכתב קצר זה, מקפלים בעמוד קטן אחד 2 אירועים: הזמנת הנהלת בי"ס "כל ישראל חברים" בחיפה להורי התלמידים להרצאה על דרכי ההתגוננות מפני החלירע (כולירה) עקב החשש ממגפה נוספת בארץ ישראל. ומכתב (או טיוטת מכתב) מהמשפחה בישראל לגידי, לקראת יום הולדתו בנובמבר 1947, שיצא ללימודים בפראג. לא כמו היום נייר…

קרא עוד

1690 האלף-בית העברי לגלגוליו

איור של המאייר Jan Luyken מספרו של Wilhelmus Goeree "עתיקות יהודיות, או הכנות לחוכמה המקראית… " (Joodse Oudheden, ofte Voor-Bereidselen tot de Bybelsche Wysheid, en gebruik der heilige en kerkelijke historien… ) משנת 1690. ספר זה, ודומים לו, כמו גם העיסוק בחוכמה העברית הקדומה מאפיינים את התקופה ההבראיסטית שניתן ללמוד עליה יותר במאמר זה. איור…

קרא עוד

1934 הסתדרות המורים העבריים נגד הזרמים בחינוך

מכתב זה הוא אחד מניסיונות הסתדרות המורים העבריים בארץ-ישראל להיאבק ב"שיטת הזרמים" שפיצלה את מערכת החינוך העברית לזרמים אידאולוגיים-מפלגתיים. למעשה מכתב זה מייצג את הדוגלים באחידות מערכת החינוך אשר הגיעו מתוך "הזרם הכללי" אשר שאפו לבטל את הזרמים האידאולוגיים בחינוך ולהקים מערכת חינוך אחידה בכל בתי הספר העבריים. תוצאת מאבק זה ידועה לנו ומאבקם לא…

קרא עוד

אז כמה בתי מקדש היו?

בדרך כלל נהוג לחלק את תקופת בתי המקדש לבית ראשון ובית שני ואת הציפייה לבנייתו (או הופעתו) של בית המשפט בימינו ל"בית המקדש השלישי". אבל אפשר לשאול גם כמה בתי מקדש היו – קרי: כמה מבנים שונים ונפרדים עמדו על הר הבית ושימשו כבית המקדש היהודי. האם בנין שנהרס ונבנה מחדש הוא אותו ה"בית" או…

קרא עוד

העברית ככלי תאולוגי, מוסרי ופוליטי בקרב הנוצרים

לאורך הדורות אנשי דת ומשכילים נוצרים ידעו עברית, קראו עברית והכירו את "ארון הספרים היהודי" בשפת המקור שלו היטב ואף הסתמכו עליו אם בפולמוסים הדתיים ואם במחקריהם ואולם ידע זה היה ידע של "יודעי ח"ן" בלבד וניתן להמשילו למספר יודעי כתב החרטומים כיום. הנוצרים בימי הביניים קיבלו את היות העברית "השפה הראשונית" או "העילאית" והסתמכו…

קרא עוד

השפה העברית מראשיתה ועד המאה ה-18

השפה העברית עלתה על במת העולם, ככל הנראה, באלף השני לפנה"ס כדיאלקט שאפיין את תושבי ארץ ישראל. העברית מאופיינת כדיאלקט שכן כמה משפות האזור, וביניהן הפיניקית, הינן שפות אחיות לה וקיימים יחסי גומלין, במילים, דקדוק וכתיבה, בין שפות האזור. ככל הנראה מדובר בשפה המדוברת כיום העתיקה ביותר בעולם וייחודה שעל אף גלגוליה השונים לאורך כ-4,000…

קרא עוד

1950 מדריך הר הבית – המועצה המוסלמית העליונה

החל משנות ה-20 של המאה ה-20 החלה המועצה המוסלמית העליונה (The Supreme Muslim Council) לפרסם חוברות מידע, אשר היו גם כרטיס הכניסה, למבקרים בהר הבית. חוברות אלו פורסמו באנגלית, צרפתית וגרמנית וסקרו את האתרים השונים שבהר הבית וההיסטוריה שלו, בעיקר המוסלמית. החוברת היתה מורכבת מדפי מלל מודפסים על גבי נייר רגיל וצילומים שהודפסו על נייר דפוס…

קרא עוד