1947 דרכי השמירה מפני החלירע ומכתב לגידי בפראג

פרסום קצר זה, או שמא מכתב קצר זה, מקפלים בעמוד קטן אחד 2 אירועים:

הזמנת הנהלת בי"ס "כל ישראל חברים" בחיפה להורי התלמידים להרצאה על דרכי ההתגוננות מפני החלירע (כולירה) עקב החשש ממגפה נוספת בארץ ישראל.

ומכתב (או טיוטת מכתב) מהמשפחה בישראל לגידי, לקראת יום הולדתו בנובמבר 1947, שיצא ללימודים בפראג.

לא כמו היום נייר כתיבה היה מוצר יקר והשימוש מחדש בהזמנה (האם זו רק הטיוטה או המכתב עצמו? איני יודע...) היה נפוץ.

בית הספר כל ישראל חברים בחיפה

 

לכבוד

הורי תלמידנו,

 

א.נ./ג.נ.

הרינו מזמינים בזה את כב' להרצאת רופא בית ספרנו הד"ר יחנין על הנושא:

דרכי השמירה מפני החלירע

שתתקים ביום ב' י"ג חשון 27.10 בשעה 7.30 בערב באולם המסעדה של בית ספרנו.

בכבוד רב,

ההנהלה

 

י"ב בחשון תש"ח

26.10.1947

מכתב המשפחה מתחילה בגב ההזמנה ועובר לקידמתה וכולל תיקונים ושגיאות שמובאות כאן כבמקור:

12.XI.47

גדי יקירי, שמחנו על מכתבך הראשין מפרג בדולה עד מאד! לא תאמין לנו כמה כולנו צפינו *** סבלנות באיזה קוצר-רוח, תערובת של סקרנות ובמקצת פחד ודעגה צפינו לקראת להבשורה הראשונה ממצבך ולא נתעכזבנו, ב"ה! אני כשל עצמי מוצאת  במכתב, על גבי ובין השורות, נימה של התלהבות הפתאה נעימה ושביאת-רצון מתוך הרושם הראשן, שהתרשמת ע"י העיר פראג ותושביה המועטים המוכרים לך עדין. הלואי מי יתן וישמר ויתגשם הרושם לחויה ממשית של קבע!

מקוה אני שתצליח בעיקר כל מאמציך הראשיים- להתקבל ולהרשם כבר לסמסטר הנוכחי – אם אם לא גם זו לטובה, צריך להגיד; ותשטדל בינתיים להשטלם בשפה הצכית, להודע עם אנשים בעלי-השפעה ולמצא איזה מקור פרנסה אשר יאפשר לך את הקיום בשנת-הלמודים הבאה.

שמור על בריאותך גידי היא האוצר הגדול ביותר ש*** נתנה לך על הבאת מהארץ!

וביום הולדתך בעוד שבוע ימים בדיוק, תהיה בטוח שאנחנו מאוחדים אתך ברוח ובמחשבות, באהבה ובאחולים חמים ולבבים. בחרת לעצמך את הדרך-החיים, לא דוקא את הקלה והנוחה ביותר, אך מתרה נשגבת ומקצוע אציל עומדים בסופה! הלואי ותתמלנה כל תקוותך תגשים את תוחניותך ותאכזב רק את הספקנים במשפחה לשמחתנו ולגאותנו כולנו.

גידי היקר, אל תחסוך בנייר ובזמן ותספר לנו הרבה-הרבה על חייך בפראש. לא חשוב מספיק אם תפנה לאמה, והיא תתן לנו לקרא. כמובן אינך יכול לכתוב לכלם לחוד- אז המרכז הטבעי להפצת ידיעות על אודותך הוא ברחוב חרמון 4 – אמא בריאה ושקטה, עובדת בשקדה וחייה בנפשה תמיד אתך – שם רחוק-רחוק בקור!

נשלח לך במשך השבוע חבילה של שוקולדה לרגל יום הולדתך ולהטבת התזונה

מעניין לדעת

החשש מהחולירע (כולרה) לא היה סתם כך. אומנם התפרצות כולרה בארץ ישראל (כמגפה) היתה לפני כן רק בשנת 1902 אך המחלה הרימה ראשה מעת לעת ופגעה גם ביישוב בארץ ישראל. 

בספטמבר 1947 התפרצה מגפת כולרה במצרים והחשש (שהיתה המוקד גם בשנת 1902) והחשש מהתפרצות מגפה בארץ ישראל גרם להיערכות מוגברת ובכללה חיסון כ-100,000 מתושבי עזה והנגב, עובדי הנמלים, הרכבות ושדה התעופה.

שאלה לגולשים

מישהו מצליח לזהות את "גידי" שיצא ללימודים בפראג בשנת 1947?

מהמכתב כל שאנחנו יודעים הוא שמשפחתו (או אימו לפחות) גרו ברח' חרמון 4 בחיפה.
מה עלה בגורלו? האם השלים את לימודיו באירופה? כיצד התמודד כיהודי-ישראלי בפראג רק שנתיים לאחר תום מלחמת העולם?