לקרא עוד

אז כמה בתי מקדש היו?

מאת רם א. גמליאל
בדרך כלל נהוג לחלק את תקופת בתי המקדש לבית ראשון ובית שני ואת הציפייה לבנייתו (או הופעתו) של בית המשפט בימינו ל"בית המקדש השלישי". אבל אפשר לשאול גם כמה בתי מקדש היו – קרי: כמה מבנים שונים ונפרדים עמדו על [...]
לקרא עוד

העברית ככלי תאולוגי, מוסרי ופוליטי בקרב הנוצרים

מאת רם א. גמליאל
לאורך הדורות אנשי דת ומשכילים נוצרים ידעו עברית, קראו עברית והכירו את "ארון הספרים היהודי" בשפת המקור שלו היטב ואף הסתמכו עליו אם בפולמוסים הדתיים ואם במחקריהם ואולם ידע זה היה ידע של "יודעי ח"ן" בלבד וניתן להמשילו למספר יודעי [...]
סגור לתגובות על העברית ככלי תאולוגי, מוסרי ופוליטי בקרב הנוצרים
לקרא עוד

השפה העברית מראשיתה ועד המאה ה-18

מאת רם א. גמליאל
השפה העברית עלתה על במת העולם, ככל הנראה, באלף השני לפנה"ס כדיאלקט שאפיין את תושבי ארץ ישראל. העברית מאופיינת כדיאלקט שכן כמה משפות האזור, וביניהן הפיניקית, הינן שפות אחיות לה וקיימים יחסי גומלין, במילים, דקדוק וכתיבה, בין שפות האזור. ככל [...]
סגור לתגובות על השפה העברית מראשיתה ועד המאה ה-18
לקרא עוד

"תחיית השפה העברית" – מ"המאסף" ועד אליעזר בן יהודה

מאת רם א. גמליאל
השפה העברית מעולם לא "מתה". אומנם, מאז המאה השנייה לספירה לערך לא שימשה השפה העברית כשפת אם או "שפת הדיבור הרווח" אולם השפה העברית המשיכה לשמש במשך כל הדורות הן בשפת הקודש (תפילה, קריאה בתורה, לימודי דת וכד'), הן במסגרת [...]
סגור לתגובות על "תחיית השפה העברית" – מ"המאסף" ועד אליעזר בן יהודה
לקרא עוד

העברית – השפה שמעולם לא מתה

מאת רם א. גמליאל
אחד הנרטיבים שמלווים אותנו הוא תחיית השפה העברית כשפה חיה ומתחדשת אך נראה שאנו הולכים שבי אחר הנרטיב של החייאת השפה העברית כמהלך יחיד של אליעזר בן-יהודה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אך האם באמת הייתה השפה העברית "מתה" [...]
סגור לתגובות על העברית – השפה שמעולם לא מתה
לקרא עוד

הכחשת קיום בית-המקדש בהר הבית

מאת רם א. גמליאל
לאורך ההיסטוריה נהגו עמים שונים בזמנים שונים לשכתב את ההיסטוריה לנוחותם, או לרעת אוייביהם, כאשר חלק מעיוותים אלו הפכו ברבות הימים ל"עובדות" היסטוריות של ממש. רק לאחר השואה, ומבלי להשוות אותה לכל אירוע אחר, לפניה או אחריה, התחיל העולם להבין [...]
Beit El Makdas
סגור לתגובות על הכחשת קיום בית-המקדש בהר הבית
לקרא עוד

מפת פויטינגר (המאה ה- 4-5 לספירה)

מאת רם א. גמליאל
מפת פויטינגר: האימפריה הרומית התבססה על מערכת דרכים שנועדה להעביר הודעות, מיסים וכוחות – או במילים אחרות: שליטה! לרומאים היה חשוב לגעת כמה זמן ייקח להם להגיע ממקום למקום ואיך להגיע לשם. בראשית המאה ה-4 לספירה או תחילת המאה ה-5 [...]
מפץ פויטינגר
סגור לתגובות על מפת פויטינגר (המאה ה- 4-5 לספירה)
לקרא עוד

שימור שמות המקומות בישראל לאורך הדורות

מאת רם א. גמליאל
אחד הקשיים בזיהוי אתרים היסטוריים אינו רק היעלמותם תחת הררי חול ואבק והפיכתם לתילים אלא גם החלפת השלטון – ואיתו התרבות, השפה ושמות המקומות. על פי רוב עם כיבוש חבל ארץ החליפו השליטים החדשים את שמות המקומות לשמות התואמים את [...]
מפץ פויטינגר
סגור לתגובות על שימור שמות המקומות בישראל לאורך הדורות

הצטרפו לעשיה

אחת ממטרות האתר היא להיעזר בגולשים להשלמת, העשרת המידע ושימור הידע והתרבות.

למעשה כל אחד שמעוניין יכול לקחת חלק פעיל באתר ולתרום לו.